מקור משנה שבת ט״ז:ד׳
4 וּלְשָׁם מוֹצִיא כָל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ, וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לִלְבּשׁ, וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲטֹף. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁמֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ט״ז:ד׳
4 ה וְטַעֲמַיְהוּ דְּאִי לָבֵישׁ טְפֵי וְנָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים הֲוֵי מַשְּׂאוֹי וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת אָסוּר מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּמִטְּרִיד חָיְשִׁינַן דִּלְמָא נָפֵיק בְּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הָרַ"ן:
5 ו שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִין. וְעַיֵּן עוֹד בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהוּא עַל פִּי מִנְהַג מַלְבּוּשֵׁי הַמְּדִינוֹת:
6 ז וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא. וְהָא דְּלֹא שָׁרִינַן הָכִי בְּאָכֳלִין וּמַשְׁקִין, מִשּׁוּם דְּהָתָם כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ הוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל כוּ'‏ אָתֵי לְכִבּוּיֵי אֲבָל הָכָא כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתָּה מַתִּירוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְּכַּר:
7 ח רוֹצֶה לוֹמַר כֵּיוָן דְּלֹא קָא חֲזֵי אֶלָּא שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, אֲבָל מַלְבּוּשִׁים לְכֻלָּא יוֹמָא חָזוּ בְּשָׁוֶה: